【張氏醫通 卷十一 嬰兒門上 漫驚694】
<STRONG></STRONG><P align=center><FONT size=5><STRONG>【<FONT color=red>張氏醫通 卷十一 嬰兒門上 漫驚694</FONT>】</STRONG></FONT></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG></STRONG> </P><STRONG>錢氏云:小兒慢驚。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>因病後,或吐瀉,或藥餌傷損脾胃。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肢體逆冷。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>口鼻氣微。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>手足瘈瘲 。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>昏睡露睛,此脾虛生風無陽之証也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>因吐瀉脾肺俱虛。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肝木所乘,或急驚屢用瀉熱,則脾損陰消。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>遂變慢驚而致瘈瘲 微搐。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>樓全善所謂木虛則搐而無力。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>火虛則身寒。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>口中氣冷。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>土虛則吐瀉。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>睡而露睛。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>治宜溫補脾胃。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>六君子薑、桂、蠍尾,或兼夾熱夾食夾痰。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>與外感証相似者,當審其因而治之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>大率吐瀉痰鳴氣喘。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>眼開神緩。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>昏睡露睛。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>驚跳搐搦。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>乍發乍靜,或身熱肢冷。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>面淡唇青,其脈沉遲微緩者是也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>當溫補脾氣為主。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>佐以安心製肝藥。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>若稟賦不足,或久病脾虛,及常服克伐之藥者,多致此証。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>若因土虛不能生金。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>金不能平木。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>木來侮土。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>致成慢驚者。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>五味異功散加當歸、棗仁、鉤藤以補土平木。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>若脾土虛寒者。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>六君子加烏頭、蠍尾。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>泄瀉。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>加炮薑、木香。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>不應。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>急加附子以回陽氣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>凡元氣虧損而致昏憒者。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>急灸百會穴。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>若待下痰不愈而後灸之,則元氣脫散而不救矣,此乃臟腑傳變已極。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>總歸虛處。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>惟脾受之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>無風可逐。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>無驚可療。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>因脾虛不能攝涎,故津液妄泛而似痰者,當依前法自效。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>若不審其因。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>泛用祛風化痰之劑。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>反促其危也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>每見小兒脾胃弱者。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>一病即成慢驚。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>不可泥為久病。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>誤藥而後始成也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>內經謂之慢脾風。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>意可見矣!慢驚而見目不轉睛。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>痰鳴如拽鋸聲。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>項軟身冷粘汗。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>手足一邊牽引者不治。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>喻嘉言曰:小兒初生。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>以及童幼。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肌肉筋骨。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>臟腑血脈。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>俱未充長。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>陽則有餘。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>陰則不足,故易於生熱。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>熱甚則生痰生風生驚,亦所恆有。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>設當日直以四字立名。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>曰熱痰風驚,則後人不眩。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>因四字不便立名。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>乃節去二字。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>後人不解。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>遂以為奇特之病,且謂此病有八候。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>以其頭搖手勁也,而立抽掣之名。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>以其卒口噤腳攣急也,而立目邪心亂搐搦之名。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>以其脊強背反也,而立角弓反張之名。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>相傳既久。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>不知其妄造。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>遇此等証。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>無不以為奇特,而不知小兒之腠理未密。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>易於感冒風寒。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>病則筋脈牽強。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>因筋脈牽強。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>生出抽掣搐搦角弓反張種種不通名目,而用金石藥鎮墜。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>外邪深入臟腑。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>千中千死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>間有體堅証輕得愈者。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>又詫為再造奇功。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>遂至各守專門。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>雖日殺數兒。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>不自知其罪矣!如方書中有云:小兒八歲以前無傷寒,此等胡言。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>竟出自高明。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>偏足為驚風之說樹幟。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>曾不思小兒不耐傷寒。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>初傳太陽一經。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>早已身強多汗。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>筋脈牽動。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>人事昏沉。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>勢已極於本經。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>湯藥亂投。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>死亡接踵。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>何由見其傳經解散耶,此所以誤言小兒無傷寒也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>不知小兒易於外感。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>易於發熱。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>傷寒為獨多。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>世所妄稱為驚風者,即此也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>小兒傷寒。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>要在三日內即愈為貴。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>若待經盡方解,必不能耐矣!又剛痙無汗。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>柔痙有汗。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>小兒肌腠不密,故剛痙少。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>柔痙多。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>世醫見其汗出不止。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>神昏不醒。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>往往以慢驚風証為名,而用參、耆、朮、附等藥閉其腠理。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>熱邪不得外越,亦為大害。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>但比金石藥為差減耳。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>所以凡治小兒之熱。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>但撤其出表。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>不當固其入裡也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>仲景原有桂枝湯法。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>若舍而不用。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>從事東垣內傷為治。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>毫厘千裡矣!</STRONG>
頁:
[1]