【景岳全書-卷之三十貫集雜證謨血證經義】
<STRONG></STRONG><P align=center><FONT size=5><STRONG>【<FONT color=red>景岳全書-卷之三十貫集雜證謨血證經義</FONT>】</STRONG></FONT></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>●決氣篇帝曰:何謂血?</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>岐伯曰:中焦受氣取汁,變化而赤,是謂血。 </STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P><STRONG>血脫者,色白,夭然不澤。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>●痿論曰:心主身之血脈。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>●五臟生成篇曰:諸血者皆屬於心。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>人臥血歸於肝,肝受血而能視,足受血而能步,掌受血而能握,指受血而能攝。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>臥出而風吹之,血凝於膚者為痺,凝於脈者為泣,凝於足者為厥。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>此三者,血行而不得反其空,故為痺厥也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>●謂經論曰:肝藏血。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>血有餘則怒,不足則恐。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>孫絡外溢則經有留血。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>氣血以并,陰陽相傾,氣亂於衛,血逆於經,氣血離居,一實一虛。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>血并於陰,氣并於陽,故為驚狂。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>血并於陽,氣并於陰,乃為炅中。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>血并於上,氣并於下,心煩惋善怒。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>血并於下,氣并於上,亂而喜忘。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>血氣者,喜溫而惡寒,寒則泣不能流,溫則消而去之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>氣之所并為血虛,血之所并為氣虛。 </STRONG>
<P> </P>
<P><STRONG>帝曰:血并為虛,氣并為虛,是無實乎?</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>岐伯曰:有者為實,無者為虛,故氣并則無血,血并則無氣,今血與氣相失,故為虛焉。 </STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P><STRONG>絡之與孫脈俱輸於經,血與氣并,則為實焉。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>血之與氣并走於上,則為大厥,厥則暴死,氣復反則生,不反則死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>●平人絕穀篇曰:血脈和則,精神乃居。 </STRONG>
<P> </P>
<P><STRONG>●營衛生會篇帝曰:夫血之與氣,異名同類,何謂也?</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>岐伯曰:營衛者精氣也,血者神氣也,故血之與氣,異名同類焉。 </STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P><STRONG>故奪血者無汗,奪汗者無血,故人有兩死而無兩生。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>●百病始生篇曰:卒然多食飲,則腸滿,起居不節,用力過度,則絡脈傷,陽絡傷則血外溢,血外溢則血,陰絡傷則血內溢,血內溢則後血。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>●六元正紀大論曰:不遠熱則熱至,血溢血泄之病生矣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>●生氣通天論曰:陽氣者,大怒則形氣絕,而血菀於上,使人薄厥。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>●舉痛論曰:怒則氣逆,甚則嘔血及飧泄,故氣上矣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>●氣厥論曰:脾移熱於肝,則為驚。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>胞移熱於膀胱,則癃溺血。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>●刺志論曰:脈實血實,脈虛血虛,此其常也,反此者病。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>脈盛血少,此謂反也;脈少血多,此謂反也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>穀入多而氣少者,得之有所脫血,濕居下也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>脈小血多者,飲中熱也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>脈大血少者,脈有風氣,水漿不入,此之謂也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>●脈要精微論曰:肺脈搏堅而長,當病唾血。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肝脈若搏,因血在下,令人喘逆。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>腎脈耎而散者,當病少血。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>邪氣藏府病形篇曰:心脈微澀為血溢。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肺脈微急為肺寒熱,怠惰,欬唾血。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肺脈微滑為上下出血,澀甚為嘔血。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肝脈大甚為內癰,善嘔。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>脾脈微澀為內,多下膿血。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>腎脈微澀為不月。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>●示從容論曰:血泄者,脈急血無所行也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>●玉機真藏論曰:秋脈不及則令人喘,呼吸少氣而欬,上氣見血,下聞病音。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>●平人氣象論曰:臂多青脈曰脫血。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>安臥脈盛謂之脫血。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>●陰陽別論曰:陰虛陽搏謂之崩。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>●痿論曰:悲哀太甚則胞絡絕,胞絡絕則陽氣內動,發則心下崩,數溲血也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>●經脈篇曰:腎足少陰也,是動則病饑不欲食,欬唾則有血,喝喝而喘。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>●脈解篇曰:少陰所謂欬則有血者,陽脈傷也,陽氣未盛於上而脈滿,滿則欬,故血見於鼻也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>●厥論曰:陽明厥逆,喘欬身熱,善驚,嘔血。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>●至真要大論曰:陽明司天,欬不止而白血出者死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>●陰陽別論曰:結陰者,便血一升,再結二升,三結三升。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>●五音五味篇曰:婦人之生,有餘於氣,不足於血,以其數脫血也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>夫人之常數,太陽常多血少氣,少陽常多氣少血,陽明常多氣多血,厥陰常多氣少血,少陰常多血少氣,太陰常多血少氣,此天之常數也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>●評熱病論曰:月事不來者,胞脈閉也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>胞脈者屬心而絡於胞中,今氣上迫肺,心氣不得下通,故月事不來也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>●宣明五氣篇曰:鹹走血,血病無多食鹹。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>曰:陽病發於血。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>曰:久視傷血。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>九鍼論曰:苦走血,病在血,無食苦。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>五味論曰:鹹走血,多食之,令人渴。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>●至真要大論曰:凡太陽,太陰,少陽,少陰司天在泉之年,皆有見血等證。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>又氣交變等論:凡歲火太過,及歲金太過不及之年,亦有見血等證。</STRONG>
頁:
[1]